תוכן [ הסתר ]

תאונת עבודה, מיותר אולי לציין, עלולה להיות הרסנית. זאת ועוד, ברור שהנזק שלה אינו גופני בלבד, כי אם כלכלי. עבור תושבי ישראל, ההתמודדות עם היום שלאחר התאונה נעשית במסגרת ביטוח נפגעי עבודה, החל עבור עצמאיים ושכירים כאחד. בשנת 2003, עת נחקק התיקון לחוק הביטוח הלאומי, נכנסו לתמונת הביטוח גם העובדים הזרים.

מהו ביטוח נפגעי עבודה?

תאונת עבודה מביאה, מטבע הדברים, לנזק כבד. בחודשים שלאחריה, מאבד האדם באופן ניכר את כושר ההשתכרות שלו, מה שפוגע בהכנסותיו במידה משמעותית. על מנת להקל על התמודדותם הכלכלית בחודשים אלה, מעניק הביטוח הלאומי, למשך תקופה של שלושה חודשים, דמי פגיעה בשיעור מסוים (פרטים נוספים באתר המוסד לביטוח לאומי), וזאת בתנאי שהנפגע אינו יכול לעבוד כלל בתקופה זו.

כמובן שאל דמי הפגיעה מתווספות זכויות אחרות, הניתנות לאדם הנפגע או למשפחתו, ובכלל זה:

•קצבת נכות מהעבודה או מענק כספי – על פי החלטת הועדה הרפואית.

•טיפול רפואי חינם.

•קצבה או מענק לשאירי המנוח – במקרה של פטירה, חלילה.

השינוי: הכנסת עובדים זרים לתוך התמונה

ב-2003, התקבלה לכנסת ישראל הצעת חוק, שתכליתה קביעה כי כל עובד זר אשר יעבוד בישראל, יהיה מבוטח בביטוח לנפגעי עבודה. בשלב הראשון, הדיון בועדת השרים לענייני חקיקה הביא למסקנה כי אין לטפל בנושא זה באמצעות תיקון לחקיקה הראשית, כי אם על ידי שינוי תקנות הביטוח הלאומי.

ב-2005, כאשר התברר כי עדיין לא חל אותו שינוי מיוחל, הוסדרה החקיקה בנושא. לחוק הביטוח הלאומי משנת 1995 התווסף סעיף – 378א' במספר. הסעיף, המסווג תחת "סוגים מיוחדים של מבוטחים", כולל הוראות הדורשות לבטח את כלל העובדים הזרים המועסקים בישראל, אלא במקרים מסוימים מאד.

הדגש העיקרי בסעיף הוא שכמעט וכל עובד זר אשר מועסק בישראל ומעסיקו ישראלי, יוכל להגיש לביטוח הלאומי בקשה לתביעת ביטוח נפגעי עבודה, אפילו כאשר המעסיק שלו לא דאג לשלם עליו את דמי הביטוח כמתבקש. את הנוסח המלא של חוק הביטוח הלאומי, כולל התוספת הרלוונטית, ניתן למצוא באתר ויקיטקסט.

המשמעות הכלכלית של התיקון

כדי להיכנס מעט יותר לעובי הקורה, ראוי להתייחס לסכומים בהם מדובר. נכון לעכשיו, סכום דמי הפגיעה לו זכאי העובד הזר עומד על 72% מגובה שכר הבסיסו שלו, וזאת החל מהיום השני לפגיעה. ביום הראשון, הוא יום הפגיעה, נדרש המעביד לשלם למועסק שלו את מלוא השכר. יש להדגיש כי דמי הפגיעה ניתנים עד לתקופה של 13 שבועות מרגע התאונה, ורק כאשר הפסקת העבודה היא למשך 12 יום לפחות.

נושאים חשובים


זכויות עובד זר

בישראל מוגנות זכויות עובד זר כמו זכויות עובד רגיל, ולכן כל עובד זר המועסק בישראל (עם/ללא אשרת עבודה) זכאי למגוון זכויות.

לקריאה נוספת

היתר העסקה

אדם שאינו אזרח או תושב הארץ מוגדר בחוק כעובד זר, והעסקתו דורשת היתר העסקה לעובד זר הניתן על-ידי יחידות הסמך לעובדים זרים.

לקריאה נוספת

העסקת עובד זר לא חוקי

העסקת עובד זר באופן לא חוקי, בכל מדינה, יכולה לגרור צעדים קשים נגד המעסיק. גם בישראל, ישנן לא מעט תקנות נגד עניין זה, שיכולות להיות משמעותיות מאוד.

לקריאה נוספת

משטרת ההגירה

מינהלת ההגירה (הידועה גם בשם יחידת האכיפה לזרים) הוקמה בשנת 2002 מתוקף החלטת הממשלה, מאחר ובאותה תקופה הגיע מספר העובדים הזרים בארץ למעל 400,000.

לקריאה נוספת

הבהרה

המידע המופיע בדף זה הוא כללי בלבד, ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך. אנו עושים ככל האפשר על מנת לשמור אותו מדוייק ומעודכן, אך בהחלט יתכנו כי חלק מן המידע לא יהיה עדכני או מדויק. על הקורא לפנות לקבלת חוות דעת או ייעוץ מקצועיים לפני כל שימוש במידע המופיע באתר זה. אין המידע מהווה תחליף לייעוץ מקצועי של עורך דין מוסמך או של איש מקצוע בעל הסמכה מתאימה. אין בעלי האתר והמחברים נושאים בכל אחריות מסוג כלשהו לכל נזק מכל סוג שהוא העשוי להגרם בעקבות שימוש במידע כלשהו המופיע באתר.

עובדים זרים

כל הזכויות שמורות © 2013-2021