הגלובליזציה בתחום הכלכלי מאופיינת היום לא רק בליברליזציה של המסחר, השירותים, ההשקעות וההון, אלא גם בתנועות טרנס-לאומיות של עובדים זרים המחפשים לעצמם הזדמנויות תעסוקה מחוץ לגבולות ארצם.

במצב הנוכחי, המדינות המפותחות מציעות משרות זמינות רבות יותר בשני קצות שוק העבודה (הגבוה והנמוך), מאשר באמצע. ואכן, עובדים זרים המועסקים על ידי מעסיקים שקיבלו אישור העסקת עובדים זרים, מתקבלים לעתים קרובות לג׳ובים במעמד נמוך, שהעובדים המקומיים לא מוכנים למלא. בהיעדר כוח עבודה מקומי שמוכן להשתלב בעבודות שכאלה, ישראל, כמו מדינות מפותחות אחרות, מחפשת יותר ויותר עובדים מחוץ לגבולותיה שישתלבו בג׳ובים הקשורים לטיפול סיעודי, לעבודה בחקלאות לעבודה בבנייה ועוד.

במצב זה מעניין לבדוק מה צופן לנו העתיד בתחום העבודה והמיומנויות.

על עולם העבודה והמיומנויות בעתיד

מחקרים מראים כי לשלוש מגמות מגה-מתמשכות יש פוטנציאל משמעותי ביותר לשנות את אופי העבודה בכול מדינות ה-G20, אם כי בעוצמה שונה: גלובליזציה, קידמה טכנולוגית ושינוי דמוגרפי, המחקרים מתמקדים גם בערכים ובהעדפות, שילוו שינויים אלה.

כשמשלבים יחדיו את שלושת המגמות הללו, נראה כי הן עשויות להשפיע על כמות סוגי התעסוקה הזמינים ואיכותם, כמו גם על השאלות: כיצד ועל ידי מי הם יבוצעו.

כאשר עתיד העבודה מונע על ידי 3 מגמות אלה, נראה שהוא עומד להציע הזדמנויות מדהימות. טכנולוגיות חדשות ושווקים חדשים ייצרו מקומות עבודה חדשים ופרודוקטיביים יותר. בנוסף, ניתן יהיה לחלק את המשימות למטלות קטנות יותר, ובכך לאפשר לעובדים לבצע את העבודה בצורה יעילה יותר בפס ייצור שהוא באמת גלובלי ודיגיטלי.

שינויים דורשים גמישות והתאמה

בעתיד, סביר להניח שלעובדים תהיה אמירה רבה יותר לגבי:

  • עבור מי הם יעבדו
  • כמה זמן הם יעבדו
  • היכן ומתי הם יעבדו

גמישות מוגברת שכזו תספק הזדמנויות גדולות יותר לקבוצות האוכלוסייה החלשות יותר שיוכלו גם הן להשתלב בשוק העבודה, כמו נשים, אנשים עם מוגבלויות ואנשים מבוגרים.

עם זאת, הגלובליזציה הגואה, ההתקדמות הטכנולוגית המהירה והשינויים הדמוגרפיים, כרוכים באתגרים משמעותיים. הדאגות המאתגרות את הכלכלות המתקדמות, סובבות בעיקר סביב האבטלה הנגרמת על ידי האוטומציה והגלובליזציה. עם זאת יתכן שדאגות אלה קצת מוגזמות, כי למרות שצפוי מהפך משמעותי, עדיין כאשר משרות יתבטלו באזורים מסוימים, אחרות יתעוררו באזורים אחרים.

נראה ששינויים אלה יהיו כרוכים בהתאמות שעלותן משמעותית, וסביר להניח שמי שיישא בעלויות אלה יהיו דווקא בעלי הכישורים הנמוכים יותר, כמו גם אלה המבצעים היום משימות שגרתיות יותר, שמן הסתם יהפכו עם הזמן לאוטומטיות.

אתגרים המאפיינים את הכלכלות במדינות המתפתחות

הכלכלות במדינות המתפתחות מתמודדות עם מספר אתגרים. ההתקדמות המהירה בתחום האוטומציה והשימוש ברובוטים, יחד עם השיפורים שיחולו במשרות השונות במדינות המפותחות – עשויים להגביל את המשרות במגזר הייצור המתרחב.

מצב זה עשוי להקשות על יצירת הגידול הנדרש בתחום התעסוקה, כדי לספק הזדמנויות תעסוקה למספר גדול של צעירים שנכנסים מדי שנה לשוק העבודה ברוב המדינות המתפתחות. בנוסף, קשה יהיה לספק לקבוצות גדולות אלה של צעירים את הכישורים הנכונים להשתלבות במשרות טובות.

מאמר זה נכתב בשיתוף אתר תנופה לתעסוקה>>

נושאים חשובים


זכויות עובד זר

בישראל מוגנות זכויות עובד זר כמו זכויות עובד רגיל, ולכן כל עובד זר המועסק בישראל (עם/ללא אשרת עבודה) זכאי למגוון זכויות.

לקריאה נוספת

היתר העסקה

אדם שאינו אזרח או תושב הארץ מוגדר בחוק כעובד זר, והעסקתו דורשת היתר העסקה לעובד זר הניתן על-ידי יחידות הסמך לעובדים זרים.

לקריאה נוספת

העסקת עובד זר לא חוקי

העסקת עובד זר באופן לא חוקי, בכל מדינה, יכולה לגרור צעדים קשים נגד המעסיק. גם בישראל, ישנן לא מעט תקנות נגד עניין זה, שיכולות להיות משמעותיות מאוד.

לקריאה נוספת

משטרת ההגירה

מינהלת ההגירה (הידועה גם בשם יחידת האכיפה לזרים) הוקמה בשנת 2002 מתוקף החלטת הממשלה, מאחר ובאותה תקופה הגיע מספר העובדים הזרים בארץ למעל 400,000.

לקריאה נוספת

הבהרה

המידע המופיע בדף זה הוא כללי בלבד, ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך. אנו עושים ככל האפשר על מנת לשמור אותו מדוייק ומעודכן, אך בהחלט יתכנו כי חלק מן המידע לא יהיה עדכני או מדויק. על הקורא לפנות לקבלת חוות דעת או ייעוץ מקצועיים לפני כל שימוש במידע המופיע באתר זה. אין המידע מהווה תחליף לייעוץ מקצועי של עורך דין מוסמך או של איש מקצוע בעל הסמכה מתאימה. אין בעלי האתר והמחברים נושאים בכל אחריות מסוג כלשהו לכל נזק מכל סוג שהוא העשוי להגרם בעקבות שימוש במידע כלשהו המופיע באתר.

הבהרה

עובדים זרים

כל הזכויות שמורות © 2013-2024