על מנת לקבוע האם אדם תלוי באחרים בביצוע פעולות היומיום הרגילות, הוגדר מבחן תלות הבודק שלושה פרמטרים עיקריים על מנת לקבוע את רמת תלותו של אדם בסיוע חיצוני, ובכך לקבוע את זכאותו של המטופל לקבל מטפל זר. מבחני תלות נערכים בביתו של הנבדק על-ידי אחות מוסמכת, רופא או פיזיותרפיסט. תוצאות התלות נמסרים ישירות על ידי המוסד לביטוח לאומי ליחידת הסמך, לכן אין צורך לצרפן לטופסי הבקשה.
קשיש שקיבל במבחני התלות מעל 2.5 נקודות זכאי לגמלת סיעוד חלקית, וקשיש שקיבל מעל 6.5 נקודות זכאי לגמלה מלאה. הניקוד המרבי במבחן הערכת התלות הוא 16.5 נקודות.
במסגרת מבחן ADL הוגדרו שש פעולות שהמבחן בודק האם למטופל יש יכולת לבצען ללא סיוע חיצוני:
פעולה זו מוגדרת בתור יכולתו של המטופל לעבור ממצב של שכיבה למצב של ישיבה זקופה ו/או לקום ממצב ישיבה למצב עמידה (כולל קימה מכיסא גלגלים ו/או מיטה).
פעולה זו מוגדרת בתור יכולתו של המטופל ללבוש ו/או לפשוט פריטי לבוש שונים, כולל יכולתו להרכיב חגורה רפואית ו/או גפה מלאכותית.
פעולה זו מוגדרת בתור יכולתו של המטופל להתרחץ באמבטיה או להתקלח במקלחת, כולל פעולת הכניסה ו/או היציאה מן המקלחת / אמבטיה.
פעולה זו מוגדרת בתור יכולתו של המטופל לדאוג בעצמו לתזונה (כולל שתיה באמצעות קש) לאחר שהמזון הוכן והוגש עבורו.
יכולתו של המטופל לשלוט על פעולת המעיים שלו ו/או פעולת מתן שתן, הגורמת לכך שהמטופל תלוי בקטטר בשלפוחית השתן או שימוש קבוע בחיתולים או סופגנים.
יכולתו של המטופל לנוע ממקום למקום בצורה עצמאית תוך העזרות בעזרי הליכה (קביים, מקל, הליכון וכו'). ריתוק של המטופל אל מיטה או אל כיסא גלגלים ללא יכולת הנעה עצמית נחשבים כאי יכולת לנוע.
במהלך הערכת תפקוד ניתן לצבור עד שמונה נקודות - הניקוד המרבי בכל תחום הוא בין 1 ל-3. משמעות הציון 0 הוא כי הנבדק איננו זקוק לסיוע בביצוע הפעולה (אף אם הוא נעזר בהליכון או במקל, נופל אך מסוגל לקום בכוחות עצמו או ישן בבגדיו). משמעות הציון המרבי בכל תחום היא כי הנבדק מוגבל לחלוטין בביצוע הפעולות הנבדקות.
הפרמטר השני הנבדק הינו תלות של המטופל בהשגחה מתמדת לצורך שמירה על בטחונו או בטחון הסובבים אותו. במידה ונמצא כי הנבדק תלוי בהשגחה מתמדת, הוא יצבור 6.5 נקודות.
הפרמטר השלישי הנבדק במהלך מבחן תלות הוא האם המטופל מתגורר לבד. במידה והנבדק מקיבל 2 נקודות במבחן ADL, אז יתווספו לו 2.5 נקודות נוספות.
בישראל מוגנות זכויות עובד זר כמו זכויות עובד רגיל, ולכן כל עובד זר המועסק בישראל (עם/ללא אשרת עבודה) זכאי למגוון זכויות.
לקריאה נוספתאדם שאינו אזרח או תושב הארץ מוגדר בחוק כעובד זר, והעסקתו דורשת היתר העסקה לעובד זר הניתן על-ידי יחידות הסמך לעובדים זרים.
לקריאה נוספתהעסקת עובד זר באופן לא חוקי, בכל מדינה, יכולה לגרור צעדים קשים נגד המעסיק. גם בישראל, ישנן לא מעט תקנות נגד עניין זה, שיכולות להיות משמעותיות מאוד.
לקריאה נוספתמינהלת ההגירה (הידועה גם בשם יחידת האכיפה לזרים) הוקמה בשנת 2002 מתוקף החלטת הממשלה, מאחר ובאותה תקופה הגיע מספר העובדים הזרים בארץ למעל 400,000.
לקריאה נוספתהמידע המופיע בדף זה הוא כללי בלבד, ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך. אנו עושים ככל האפשר על מנת לשמור אותו מדוייק ומעודכן, אך בהחלט יתכנו כי חלק מן המידע לא יהיה עדכני או מדויק. על הקורא לפנות לקבלת חוות דעת או ייעוץ מקצועיים לפני כל שימוש במידע המופיע באתר זה. אין המידע מהווה תחליף לייעוץ מקצועי של עורך דין מוסמך או של איש מקצוע בעל הסמכה מתאימה. אין בעלי האתר והמחברים נושאים בכל אחריות מסוג כלשהו לכל נזק מכל סוג שהוא העשוי להגרם בעקבות שימוש במידע כלשהו המופיע באתר.
כל הזכויות שמורות © 2013-2025