עובדי סיעוד זרים הם חלק בלתי נפרד מחייהם של קשישים רבים. בהרבה מובנים, עובדי הסיעוד הזרים הם אלו שמאפשרים למשפחות רבות להמשיך בשגרת חייהם, גם במצבים בהם הסב או הסבתא של המשפחה נדרשים בתמיכה רציפה.
במאמר זה נציג טיפים למשפחות המעוניינות ליצור סביבת עבודה תומכת ובריאה עבור עובד סיעוד זר, ובכך לשמר אותו לאורך זמן.
בפועל, תקשורת פתוחה עם עובד סיעוד, יכולה להיות אתגר משמעותי. ברוב המקרים, לעובדים יש קשיי שפה, שיקשו עליהם לשקף אפילו את צרכיהם הפשוטים ביותר. הקושי התקשורתי של עובד זר, לצד האופי האינטנסיבי של העבודה, מחדדים את הצורך של המשפחה המעסיקה אותו לייצר באופן יזום ערוץ תקשורת פתוח. הדבר דורש הקשבה וגילוי אמפתיה באופן תדיר, על אף כל אתגרי השפה והבדלי התרבויות.
כמובן שצריך להבין שאווירה פתוחה לא תיווצר מיד, אך ניהול שיחות קבועות עם העובד, באופן תדיר ולאורך זמן – יחלחלו וישיגו אפקט ארוך טווח.
כולנו ודאי מכירים את תחושת "השעבוד" והשחיקה לחיים המקצועיים, וניתן רק לדמיין כיצד חש עובד זר שנמצא כאן ללא משפחתו, ושמקום מגוריו הוא גם מקום עבודתו.
בהתאם לכך, חשוב מאוד לתאם ציפיות מראש על זמני הפסקות ומנוחות. תיאום הציפיות עצמו יוריד מהמתח הנפשי, ויוסיף בהירות, שיגרה ויציבות לעובד. זמני המנוחה יאפשרו לו לטעון מצברים ולבצע את עבודתו בצורה יעילה ונעימה. חשוב לוודא שגם שאר מרכיבי השגרה מתקיימים בצורה תקינה, למשל תזונה מאוזנת ושינה מספקת.
שגרה בריאה, תקשורת פתוחה ופידבק חיובי על העבודה, יכולים לעשות הבדל של ממש במצבו הנפשי של עובד זר ועל היכולת שלו להתמיד בעבודתו. חשוב מאוד לפרגן ולהעניק לעובד תחושת הערכה על עשייתו.
לעתים גם מאמץ רב מצד המשפחה לא יספק, ויידרש סיוע של גורם מקצועי. שירותי ייעוץ או טיפולים פסיכולוגיים יתנו מענה מקצועי, שהמשפחה או הקשיש המטופל לא יוכלו לתת. לשם כך, ניתן להיעזר גם בעמותות וארגונים שונים, דוגמת 'קו לעובד'.
עובד סיעוד לוקח חלק משמעותי מאוד בחייו של הקשיש או הקשישה בהם הוא מטפל. החלטות רבות שהמשפחה תקבל עבור הקשיש ובשמו – ישפיעו גם בדרך כלל על העובד.
בהתאם לנוכחות המשמעותית של העובד הזר, חשוב לערב אותו בהליך קבלת ההחלטות הנוגעות לטיפול בקשיש ובשגרת יומו. ראשית, דעתו של עובד זר עשויה להיות אינפורמטיבית ומבוססת על ידע רב. שנית, עצם השותפות בקבלת ההחלטות תחזק את תחושת הערך העצמי ותחושת המעורבות של העובד. חשוב להימנע מגישה פטרונית כלפי העובד, שעלולה ליצור ניכור משמעותי.
כפי שהוזכר פעמים רבות, שגרת חייו של עובד זר סובבת את עבודתו. חשוב לעודד את העובד לטייל, לעשות ספורט , לטפח תחביבים ולנהל חיים חברתיים. בנוסף, מומלץ לסייע לחיבור של העובד הזר עם הקהילה התרבותית שלו. בנוסף, שילוב העובד במנהגי הבית ובחגי ישראל עשויים לחזק את תחושת השייכות שלו.
תמיכה נפשית ברווחתו של העובד היא השקעה בעובד, במשפחה ובקשיש עצמו. התמיכה תסייע בהבטחת טיפול איכותי ואווירה טובה וחיובית בבית המטופל. כאמור, באמצעות תקשורת כנה, ימי מנוחה ושמירה על הערכה וכבוד הדדי, ניתן ליצור סביבת עבודה שתאפשר לעובד יכולת להתמיד לאורך זמן ובריאות נפשית איתנה. אנחנו מזמינים אותך ליצור איתנו קשר לקבלת סיוע בנושא זה או בכל נושא אחר הקשור לעובדים זרים.
בישראל מוגנות זכויות עובד זר כמו זכויות עובד רגיל, ולכן כל עובד זר המועסק בישראל (עם/ללא אשרת עבודה) זכאי למגוון זכויות.
לקריאה נוספתאדם שאינו אזרח או תושב הארץ מוגדר בחוק כעובד זר, והעסקתו דורשת היתר העסקה לעובד זר הניתן על-ידי יחידות הסמך לעובדים זרים.
לקריאה נוספתהעסקת עובד זר באופן לא חוקי, בכל מדינה, יכולה לגרור צעדים קשים נגד המעסיק. גם בישראל, ישנן לא מעט תקנות נגד עניין זה, שיכולות להיות משמעותיות מאוד.
לקריאה נוספתמינהלת ההגירה (הידועה גם בשם יחידת האכיפה לזרים) הוקמה בשנת 2002 מתוקף החלטת הממשלה, מאחר ובאותה תקופה הגיע מספר העובדים הזרים בארץ למעל 400,000.
לקריאה נוספתהמידע המופיע בדף זה הוא כללי בלבד, ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך. אנו עושים ככל האפשר על מנת לשמור אותו מדוייק ומעודכן, אך בהחלט יתכנו כי חלק מן המידע לא יהיה עדכני או מדויק. על הקורא לפנות לקבלת חוות דעת או ייעוץ מקצועיים לפני כל שימוש במידע המופיע באתר זה. אין המידע מהווה תחליף לייעוץ מקצועי של עורך דין מוסמך או של איש מקצוע בעל הסמכה מתאימה. אין בעלי האתר והמחברים נושאים בכל אחריות מסוג כלשהו לכל נזק מכל סוג שהוא העשוי להגרם בעקבות שימוש במידע כלשהו המופיע באתר.
כל הזכויות שמורות © 2013-2024