חוק עובדים זרים

כיום, נראה זה כמעט מובן מאליו לראות בישראל עובדים זרים: המספרים מדברים על עשרות אלפי עובדים זרים, המועסקים במקצועות שונים במשק. עם זאת, מעמדם של עובדים אלה בישראל עבר לא מעט תמורות במרוצת השנים, כשהשינוי המשמעותי ביותר היה עם חקיקת חוק העובדים הזרים בתחילת שנות ה-90. אנחנו נתייחס כאן לעיקרי החוק החשוב הזה.

עיקרי חוק העובדים הזרים

המטרה העיקרית של חוק העובדים הזרים (התשנ''א, 1991. הנוסח המלא נמצא באתר משרד הכלכלה) הייתה להגדיר את התנאים להעסקתו של עובד זר בישראל, וזאת על רקע מספרם ההולך וגובר אז. כצעד ראשון, מגדיר החוק את המונח עצמו – והוא "עובד שאינו אזרח ישראל, או תושב בה".

הסעיפים הבאים בחוק מאגדים את התנאים השונים שנדרש המעביד לקיים על מנת שיוכל להעסיק עובד זר בישראל. חשוב להדגיש שהעסקת עובד זר ללא עמידה בתנאים אלה היא עבירה חמורה על החוק, שהשלכותיה האפשריות הן קנס כספי כבד עבור המעסיק, או אפילו מאסר מאחורי סורג ובריח. התנאים העיקריים שעליו לשמור הם:

• קבלת אישור רפואי ממדינת המוצא של העובד, או לחילופין מאחד המוסדות הרפואיים של ישראל, וזאת כדי להבטיח כי העובד אינו נשא של נגיפי מחלות זיהומיות מסוגים שונים.
• ניסוח הסכם עבודה כתוב בין שני הצדדים, וחתימתם עליו. החוזה יפרט את מהות המשרה, השכר המוצע לעובד, תנאיו הסוציאליים וכן הלאה. על החוזה להיות בשפה שהעובד הזר מבין, וכן נדרש לתרגם אותו לעברית.
• חובתו של המעסיק היא לדאוג לביטוח רפואי לעובד, ובכלל זה סל השירותים וביטוח בריאות. המעסיק בהחלט רשאי לנכות ממשכורתו של העובד את אלה.
• על המעסיק לדאוג למגורים הולמים לעובד משך כל תקופת ההעסקה שלו, ועד שבוע לאחר סיומה. כאשר אין באפשרותו לעשות זאת, עליו לשלם לעובד סכום כסף שיאפשר מגורים הולמים, סכום אותו הוא יכול לנכות מתלוש השכר שלו.
• המעסיק נדרש להמציא ערובה בנקאית, שמבטיחה את קיום חובותיו כלפי אותו עובד, וכן לעמוד בתשלומי אגרה משך כל תקופת התעסוקה.
• על המעסיק לדווח לממונה מטעמו של שר העבודה על עצם ההעסקה.

סוגיה מרכזית: היתר העבודה

על מנת להרחיב את הנקודות שהובאו מעלה, יש להדגיש כי תחילת עבודתו של העובד הזר יכולה להיעשות רק כאשר מתקבל לכך אישור, בכתבו, מטעמו של משרד הפנים. בנוסף על כך, כל היתר עבודה כולל בתוכו תנאים מסוימים, ספציפיים יותר, אשר על המעסיק לעמוד בהם משך כל תקופת התעסוקה.

סכום דמי ההיתר משתנה אחת לכמה שנים, ועומד, נכון לעת הנוכחית, על כ-20,000 ש''ח מדי שנה (סכום זה מתייחס לעובד אחד בלבד). במקרים מסוימים, באפשרות המעביד לבקש הנחה, או אפילו פטור מלא, על אשרה זו. כאשר העובד מסיים את עבודתו אצל המעסיק טרם תום החוזה, בין אם עקב החלפת משרה ובין אם עקב עזיבת מדינת ישראל, זכאי המעביד להחזר.

שנת 2010: התיקון

ראוי להדגיש שבשנת 2010 הוחלט על שינוי סעיפים מסוימים בחוק העובדים הזרים. הנקודות המרכזיות שעלו בו הן:

• חלוקת האחריות על הטיפול בנושא בין משרד הפנים לבין משרד התמ''ת - משרד הפנים הוא שיעניק את ההיתרים בפועל, יפקח על תנאי ההיתר ועל ההעסקה ללא היתר. משרד התמ''ת יהיה אחראי על פיקוח על חוקי העבודה בהיבטם הפלילי. לשני המשרדים סמכויות חופפות בכל הנוגע לאכיפה פלילית של מעסיקים שלא יעמדו בתנאים שנדרשים מהם.
• באחריותו של שר התמ"ת למנות גורם הממונה על הנושא של זכויות העובדים הזרים בעבודה.

את התיקון המלא לחוק ניתן לקרוא במסמך הבא, מתוך אתר הכנסת.