עובדים זרים סיעודיים הם חיזיון נפוץ, כאן בישראל. לצערנו, בתחום התובעני הזה אין מספיק עובדים ישראליים ולכן, לא מעט אזרחים של מדינות זרות מגיעים לכן ועושים את העבודה הזו: טיפול בחולים סיעודיים שאינם יכולים לתפקד לבדם ביומיום. כמדינה דמוקרטית ומתוקנת, ישראל מכירה בעובדים הזרים כעובדים לכל דבר ועניין (בעובדים הזרים החוקיים כמובן) ומחייבת את המעסיק להעניק להם את זכויותיהם.
זכויות עובד זר מתום הסיעוד הן כל אותן זכויות בסיסיות אשר מגיעות לעובד הישראלי - החל ממשכורת מינימום, דרך תשלום על שעות נוספות (שלצערנו לא תמיד מתבצע), הפסקות, ביטוח לאומי וביטוח בריאות ועוד.
חשוב להבין: כל עוד מדובר בעובד זר חוקי, שקיבל את כל האישורים הדרושים כדי להגיע לארץ ולעבוד בה, הוא נחשב מבחינת החוק, לפחות בעניינים המרכזיים ביותר, כעובד ישראלי לכל דבר. מעסיק אשר מלין את שכרו, משלם לו פחות משכר המינימום וכדומה, מסתכן בהסתבכות בפרשייה פלילית.
עובד זר שונה מהעובד הישראלי בראש ובראשונה בכך שהוא למעשה לא תושב הארץ ולכן לרוב אין לו מקום לגור בו. במקצועות מסוימים, כמו חקלאות, לעניין המגורים יש כאן ביטוי חשוב - וכך גם כשמדובר בעובדים זרים מתחום הסיעוד.
לרוב, עובדים זרים כאלו יגורו עם האדם החולה בו הם מטפלים או ביחידת דיור צמודה, בכדי להיות זמין לאותו אדם לאורך כל היום. חשוב לזכור שזוהי חובתו של המעסיק להקצות מגורים לעובד, אך הוא יכול לנכות משכרו של העובד הזר חלק מההוצאות על אותם מגורים.
העסקת עובד זר היא אחריות - אחריות שירגיש כמה שיותר נוח בעבודתו, יסתגל לחיים כאן עד כמה שניתן (ועד כמה שירצה בכך) וירגיש כי הבחירה שעשה לא מקשה על חייו אלא מקלה עליהם - ועל אלו של בני משפחתו. כך מומלץ שיחשוב כל מעסיק של עובד זר.
זכויות עובד זר סיעודי כוללות, בהתאם, גם עניינים שלא תמיד יכללו בחוזה ההעסקה של עובד ישראלי. אחד מהם הוא דמי הכיס - המעסיק מחויב להעניק לעובד דמי כיס של כ-100 ₪, לרוב אחת לשבועיים, מתוך כוונה לאפשר לו לכלכל את עצמו גם מבלי להמתין למשכורת החודשית. כידוע, כאן אין לו תמיכה כלכלית אחרת, ולכן המעסיק הוא זה שמספק לו אותה.
חופשה לעובד זר היא גם כן אחת מהזכויות החשובות שמעוגנות בחוק אשר מתייחס לנושא. כיום, כל עובד זר זכאי לחופשה שנתית בת 14 יום לכל היותר. החל מהשנה החמישית אצל אותו מעסיק, הוא זכאי לחופשה שנתית של 16 יום.
בנוסף לכך, העובד חייב לזכות ביום חופשי שבועי אחד לפחות ובתשעה ימי חופשה שנתיים בהתאם לדתו ואמונתו. חשוב להזכיר כי שני האחרונים אינם קשורים לחופשה השנתית לה זכאי העובד, אשר מאפשרת לו לשוב ולבקר את משפחתו.
אלו רק חלק מהזכויות שמגיעות לעובדים זרים. אגב, מומלץ לפנות לעורך דין אשר מבין בתחום עוד לפני תחילת העסקת העובד הזר. כך, תוכלו לדעת את כל התקנות והחוקים בתחום ולא תסתכנו בעבירה על החוק. כידוע, עבירה - גם אם נעשתה בתמימות או שלא במודע - לא תפטור את המעסיק מהחוק ולכן, כדאי מאוד להכיר אותו, על כל צדדיו, עוד בתחילת התהליך.
בישראל מוגנות זכויות עובד זר כמו זכויות עובד רגיל, ולכן כל עובד זר המועסק בישראל (עם/ללא אשרת עבודה) זכאי למגוון זכויות.
לקריאה נוספתאדם שאינו אזרח או תושב הארץ מוגדר בחוק כעובד זר, והעסקתו דורשת היתר העסקה לעובד זר הניתן על-ידי יחידות הסמך לעובדים זרים.
לקריאה נוספתהעסקת עובד זר באופן לא חוקי, בכל מדינה, יכולה לגרור צעדים קשים נגד המעסיק. גם בישראל, ישנן לא מעט תקנות נגד עניין זה, שיכולות להיות משמעותיות מאוד.
לקריאה נוספתמינהלת ההגירה (הידועה גם בשם יחידת האכיפה לזרים) הוקמה בשנת 2002 מתוקף החלטת הממשלה, מאחר ובאותה תקופה הגיע מספר העובדים הזרים בארץ למעל 400,000.
לקריאה נוספתהמידע המופיע בדף זה הוא כללי בלבד, ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך. אנו עושים ככל האפשר על מנת לשמור אותו מדוייק ומעודכן, אך בהחלט יתכנו כי חלק מן המידע לא יהיה עדכני או מדויק. על הקורא לפנות לקבלת חוות דעת או ייעוץ מקצועיים לפני כל שימוש במידע המופיע באתר זה. אין המידע מהווה תחליף לייעוץ מקצועי של עורך דין מוסמך או של איש מקצוע בעל הסמכה מתאימה. אין בעלי האתר והמחברים נושאים בכל אחריות מסוג כלשהו לכל נזק מכל סוג שהוא העשוי להגרם בעקבות שימוש במידע כלשהו המופיע באתר.
כל הזכויות שמורות © 2013-2024