אדם המוגדר בתור מטופל סיעודי, המתגורר בקהילה ולא במוסד סיעודי או בבית-אבות המספק שירותי סיעוד, יכול לקבל זכאות לעובד זר במידה והוא עונה על מספר תנאים בהתאם לקבוצת הגיל שלו.
על מנת לקבוע זכאות עבור מטופל סיעודי בגיל מבוגר נערכת בדיקה בשם מבחן תלות, במהלכו נבדקת תלותו של אדם בזולת במהלך חיי היומיום שלו.
באופן עקרוני, קשיש המתגורר במוסד כגון בית חולים, בית אבות, מרכז שיקום או מרכז החלמה לא יוכל לקבל אישור להעסיק עובד זר. היוצאים מן הכלל הם:
למטופל נקבעה זכאות לקצבת שירותים מיוחדים במוסד לביטוח לאומי.
במידה והקטין נמצא זכאי לקבל קצבת ילד נכה של המוסד לביטוח לאומי, ובמקביל מתקיימת אחת הנסיבות הבאות:
למטופל נקבעה זכאות מטעם ועדת מלווים במשרד הביטחון, או מטעם ענף נכי פעולות איבה במוסד לביטוח לאומי, הקובע כי הוא זכאי ל-17 שעות ליווי לפחות.
המטופל מוכר במוסד לביטוח לאומי כנכה עבודה ברמה של "תלוי בזולת" או "סיעודי".
בישראל מוגנות זכויות עובד זר כמו זכויות עובד רגיל, ולכן כל עובד זר המועסק בישראל (עם/ללא אשרת עבודה) זכאי למגוון זכויות.
לקריאה נוספתאדם שאינו אזרח או תושב הארץ מוגדר בחוק כעובד זר, והעסקתו דורשת היתר העסקה לעובד זר הניתן על-ידי יחידות הסמך לעובדים זרים.
לקריאה נוספתהעסקת עובד זר באופן לא חוקי, בכל מדינה, יכולה לגרור צעדים קשים נגד המעסיק. גם בישראל, ישנן לא מעט תקנות נגד עניין זה, שיכולות להיות משמעותיות מאוד.
לקריאה נוספתמינהלת ההגירה (הידועה גם בשם יחידת האכיפה לזרים) הוקמה בשנת 2002 מתוקף החלטת הממשלה, מאחר ובאותה תקופה הגיע מספר העובדים הזרים בארץ למעל 400,000.
לקריאה נוספתהמידע המופיע בדף זה הוא כללי בלבד, ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך. אנו עושים ככל האפשר על מנת לשמור אותו מדוייק ומעודכן, אך בהחלט יתכנו כי חלק מן המידע לא יהיה עדכני או מדויק. על הקורא לפנות לקבלת חוות דעת או ייעוץ מקצועיים לפני כל שימוש במידע המופיע באתר זה. אין המידע מהווה תחליף לייעוץ מקצועי של עורך דין מוסמך או של איש מקצוע בעל הסמכה מתאימה. אין בעלי האתר והמחברים נושאים בכל אחריות מסוג כלשהו לכל נזק מכל סוג שהוא העשוי להגרם בעקבות שימוש במידע כלשהו המופיע באתר.
כל הזכויות שמורות © 2013-2025