כן, עובדים זרים בהחלט יכולים להשתלב בשוק הבנייה בישראל, וישנה גם אפשרות עבורם ללמוד קורסים מקצועיים, בתנאים מסוימים. עם זאת, מדובר במערכת מורכבת שמבוססת על רגולציה קפדנית, אשר משפיעה על ההיתכנות, ההיקף והמסגרת של עבודתם ולימודיהם.
במקרה של עובדים זרים בישראל, בעיקר משוק הבנייה, מדובר לרוב בעובדים שמגיעים ממדינות כמו סין, מזרח אירופה והפיליפינים. הם מועסקים באמצעות רישיונות שהונפקו לפי נהלים של רשות האוכלוסין וההגירה. שילובם בתעשייה מתבצע תחת פיקוח הדוק שמטרתו להבטיח שהם מועסקים כחוק ובתנאים סבירים.
באופן טבעי, עולה השאלה האם עובד זר זכאי להרחיב את ידיעותיו ולקדם את עצמו מקצועית, למשל דרך למידה בקורסים.
באתר buildenginstitute.co.il תוכלו למצוא מידע מעמיק ובחלק מהמקרים גם הכוונה לשירותים אשר תומכים בשילוב מקצועי והכשרות בענף הבנייה.
אילו סוגי רישיונות עבודה קיימים לעובדים זרים בענף הבנייה?
המדינה מאפשרת העסקת עובדים זרים בענף הבנייה על בסיס מכסה שנתית. כל עובד חייב ברישיון B/1, שמוגבל לתקופה של עד חמש שנים. הסוג הספציפי של הרישיון תלוי במדינה ממנה הגיע העובד ובמסלול דרכו הובא. לדוגמה, עובדים שהובאו דרך תאגידים מורשים זוכים להעסקה מוסדרת עם אחראיות משותפת של המעסיק והתאגיד.
רישיונות אלה אינם תמיד מאפשרים חופש תעסוקתי מלא. רוב העובדים ה"זרים" בישראל בענף הבנייה משובצים לחברות ספציפיות ואינם יכולים להחליף מעסיק כרצונם, אלא באישור מיוחד. ההגבלה הזו עשויה להשפיע גם על האפשרות להשתתף בקורסים מקצועיים שאינם חלק מהדרכה מטעם המעסיק.
מה קובע החוק לגבי הכשרות מקצועיות לעובדים זרים?
ככלל, אין איסור על השתתפות של עובד זר בקורסים מקצועיים, כל עוד אלה אינם מהווים תעסוקה נוספת או מפרים את תנאי רשות השהייה שלו. עם זאת, קורסים שדורשים נוכחות מרובה בזמן העבודה או כוללים תשלום עצמאי מצד העובד עלולים להיתקל בקשיים מול הרגולציה.
במקרים מסוימים, המעביד או התאגיד דרכם הגיע העובד עשויים להציע קורסי הסמכה פנימיים. לדוגמה, קורס שלד, עבודה בגובה, או תפעול ציוד מכני הנדסי. קורסים אלה לרוב ממומנים על ידי המעסיקים ונחשבים חלק מהליך ההכשרה התעסוקתית.
האם קיימת אפשרות ללמידה עצמאית או באינטרנט?
בעידן הדיגיטלי, קל יותר למצוא מקורות ללמידה מקוונת שאינם דורשים היתר מיוחד. עם זאת, בתוכן מקצועי כמו קורסי בנייה, לא כל למידה באינטרנט תקפה מול התקנות הישראליות או מוכרת לצרכי רישוי. קורסים שמעניקים תעודה מוכרת או הסמכה נדרשים לעמוד בתקנים של משרד העבודה או גורמים מוסמכים מוכרים.
במידה ועובד זר רוצה להשתלב בלמידה עצמאית, מומלץ לבדוק מה מעמדה החוקי של אותה הסמכה, אם בכלל היא רלוונטית בישראל וכיצד היא תורמת להמשך תעסוקתו. חשוב גם לוודא שהלימודים לא יחבלו בזמן העבודה המותר לפי חוק.
יתרונות של קידום מקצועי לעובדים זרים - גם מעיני המעסיק
מהניסיון שלי, מעסיקים שמציעים לעובדיהם קורסים מבוקרים ורלוונטיים נהנים מכוח עבודה מקצועי יותר, ממושמע, ומדויק. כאשר העובד הזר מבצע עבודות קונסטרוקציה, טפסנות, או ריתוך ברמה גבוהה יותר - גם הפיקוח מצטמצם והבטיחות משתפרת.
ישנם פרויקטים שאינם מאפשרים כניסה לשטח ללא אישורי הסמכה. או דוגמא מובהקת - קורס עבודה בגובה. עובד לא מוסמך לא יוכל לעלות על פיגום, וגם אם כן - חברת הבנייה מסתכנת בקנס.
אתגרים ומכשולים בדרך להכשרה מקצועית
הבעיה המרכזית היא המחסור בזמן פנוי לעובדים זרים. רבים מהם עובדים 6 ימים בשבוע ולרוב מעל 9 שעות ביום. היכולת להשתתף בקורסים בשעות הערב מוגבלת, במיוחד אם מקום הקורס רחוק ממקום השינה או העבודה.
בנוסף, יש קושי ניכר במעבר על תקשורת בעברית. הקורסים המקצועיים ברובם מוצעים בעברית, בעוד שלרוב העובדים הזרים אין יכולת להבין את התכנים הללו בקלות. לכן, קורסים בשפה אנגלית או בשפות נוספות רלוונטיות עדיין נדירים בשוק הנוכחי.
האם ניתן לשלב קורסים כחלק ממסגרת העבודה?
בהחלט. קיימות חברות בנייה אשר מציעות קורסים מקצועיים כחלק מהשילוב של העובד הזר בתפקיד. במקרים מסוימים, ההכשרה נעשית בשיתוף פעולה עם גופים חיצוניים שמאושרים על ידי משרד העבודה. למשל במסגרת תכנית ממשלתית להכשרת עובדים לפי סטנדרטים ישראליים.
על פי משרד הבינוי והשיכון לשנת 2023, כ-15% מהעובדים הזרים בענף הבנייה שולבו בפעילויות הכשרה ייעודיות. למרות שזהו אחוז נמוך ביחס לפוטנציאל, המגמה היא חיובית. קיים ניסיון מובן מצד המדינה לשלב את העובדים גם בבנייה איכותית וגם בהכשרות בטיחות.
האם יש השפעה כלכלית ללימודים אלה?
בוודאי. כאשר עובד רוכש כלים מקצועיים נוספים, הוא הופך למשאב יקר ערך יותר עבור מעסיקים. זה יכול להתבטא בשכר גבוה יותר, יציבות תעסוקתית, ואף אפשרות להארכת תקופת הרישיון במקרים חריגים. לפי נתונים מ-OTR (רשות ההדרכות המקצועיות), גידול בכישוריו של עובד גורם להפחתת תאונות באתר העבודה ב-26% ולעלייה בפרודוקטיביות בכ-18%.
גם כלפי פנים, בקרב העובדים הזרים עצמם, יש תחושת ערך מוסף כאשר הם מצליחים לרכוש הכרה מקצועית. חלקם אף שבים לארצם לאחר סיום ההעסקה, עם כלים תעסוקתיים נרחבים ופתח להזדמנויות חדשות שם.
סיכום ביניים ותובנות מהשטח
- רישוי עבודה - רישוי עבודה מגביל את סוגי הקורסים בהם ניתן להשתתף
- הכשרות - הכשרות שמוכרות על ידי המעסיק הן הדרך המרכזית ללימודים
- תמיכת החברה - שילוב או תמיכה מצד החברה מגבירים את היתכנות ההכשרה
- לימוד עצמי - לימודים עצמיים קיימים אך מוגבלים בשל מחסום שפה ומסגרת זמן
- לימודים מקצועיים - לימודים מקצועיים משפרים את איכות העובד וגם את בטיחותו
היכולת של עובדים זרים להשתלב בקורסים מקצועיים בישראל אינה מובנת מאליה - אך היא אפשרית. ככל שמעסיקים יתרמו לגיוון ההכשרות ויתמכו בגישה ללמידה אישית ומובנית, כך ירוויחו שני הצדדים: העובדים והמערכת כולה.
