ביטוח בריחה - פיקדון

על מנת לחזק את כבילתם של עובדים זרים אל המעבידים, מופעלים על העובדים הזרים בארץ מגוון אמצעים שמטרתם אחת - להקטין את הסיכויים כי העובד הזר יעזוב את המעביד לפני תום תקופת העסקתו.

החזקת דרכון

אחד האמצעים הנפוצים ביותר לכבול את העובד אל המעביד היא החזקת דרכון. בשיטה זו נלקח הדרכון של העובד הזר עם הגעתו לארץ, והדרכון מוחזר לו רק בשדה התעופה עם עזיבתו את הארץ. סעיף 376 א לחוק העונשין התשל"ז (1977) קובע כי פעולת עיכוב דרכון הינה פעולה בלתי חוקית. בתי המשפט והמשטרה מנסים לאכוף הוראה זו, אך מעסיקים רבים עדיין משתמשים בשיטה זו בצורה בלתי חוקית.

לעיתים מוסיפים המעסיקים סעיף בחוזה בו העובד הזר "מבקש" מן המעסיק להחזיק עבורו את הדרכון במהלך תקופת ההסכם, ובצורה זו לכאורה הופכת פעולת ההחזקה לחוקית.

כאשר עובד אינו מחזיק בדרכון, הוא אינו יכול לפתוח חשבון בנק, ולכן הוא נאלץ לשמור את כל כספו עמו. בנוסף, אין העובד יכול להגיש תביעה לביטוח לאומי במקרה של תאונת עבודה.

פיקדון - ביטוח בריחה

אמצעי נוסף בו עושים מעסיקים רבים שימוש הוא ניכוי סכום קבוע משכרו החודשי של העובד לצורך "פיקדון", אותו מבטיח המעביד להחזיר לעובד עם צאתו מן הארץ. הסדר זה, המכונה לעיתים גם "ביטוח בריחה" אינו חוקי על פי חוק הגנת השכר (1958) המגביל את הניכויים המותרים משכרו של עובד.