הנך נמצא כאן:
עובדים זרים
»
זכויות עובד זר
»
תיקון לחוק הביטוח הלאומי

תיקון לחוק הביטוח הלאומי (ביטוח עובד זר)

תאונת עבודה, מיותר אולי לציין, עלולה להיות הרסנית. זאת ועוד, ברור שהנזק שלה אינו גופני בלבד, כי אם כלכלי. עבור תושבי ישראל, ההתמודדות עם היום שלאחר התאונה נעשית במסגרת ביטוח נפגעי עבודה, החל עבור עצמאיים ושכירים כאחד. בשנת 2003, עת נחקק התיקון לחוק הביטוח הלאומי, נכנסו לתמונת הביטוח גם העובדים הזרים.

מהו ביטוח נפגעי עבודה?

תאונת עבודה מביאה, מטבע הדברים, לנזק כבד. בחודשים שלאחריה, מאבד האדם באופן ניכר את כושר ההשתכרות שלו, מה שפוגע בהכנסותיו במידה משמעותית. על מנת להקל על התמודדותם הכלכלית בחודשים אלה, מעניק הביטוח הלאומי, למשך תקופה של שלושה חודשים, דמי פגיעה בשיעור מסוים (פרטים נוספים באתר המוסד לביטוח לאומי), וזאת בתנאי שהנפגע אינו יכול לעבוד כלל בתקופה זו.

כמובן שאל דמי הפגיעה מתווספות זכויות אחרות, הניתנות לאדם הנפגע או למשפחתו, ובכלל זה:

•קצבת נכות מהעבודה או מענק כספי – על פי החלטת הועדה הרפואית.

•טיפול רפואי חינם.

•קצבה או מענק לשאירי המנוח – במקרה של פטירה, חלילה.

השינוי: הכנסת עובדים זרים לתוך התמונה

ב-2003, התקבלה לכנסת ישראל הצעת חוק, שתכליתה קביעה כי כל עובד זר אשר יעבוד בישראל, יהיה מבוטח בביטוח לנפגעי עבודה. בשלב הראשון, הדיון בועדת השרים לענייני חקיקה הביא למסקנה כי אין לטפל בנושא זה באמצעות תיקון לחקיקה הראשית, כי אם על ידי שינוי תקנות הביטוח הלאומי.

ב-2005, כאשר התברר כי עדיין לא חל אותו שינוי מיוחל, הוסדרה החקיקה בנושא. לחוק הביטוח הלאומי משנת 1995 התווסף סעיף – 378א' במספר. הסעיף, המסווג תחת "סוגים מיוחדים של מבוטחים", כולל הוראות הדורשות לבטח את כלל העובדים הזרים המועסקים בישראל, אלא במקרים מסוימים מאד.

הדגש העיקרי בסעיף הוא שכמעט וכל עובד זר אשר מועסק בישראל ומעסיקו ישראלי, יוכל להגיש לביטוח הלאומי בקשה לתביעת ביטוח נפגעי עבודה, אפילו כאשר המעסיק שלו לא דאג לשלם עליו את דמי הביטוח כמתבקש. את הנוסח המלא של חוק הביטוח הלאומי, כולל התוספת הרלוונטית, ניתן למצוא באתר ויקיטקסט.

המשמעות הכלכלית של התיקון

כדי להיכנס מעט יותר לעובי הקורה, ראוי להתייחס לסכומים בהם מדובר. נכון לעכשיו, סכום דמי הפגיעה לו זכאי העובד הזר עומד על 72% מגובה שכר הבסיסו שלו, וזאת החל מהיום השני לפגיעה. ביום הראשון, הוא יום הפגיעה, נדרש המעביד לשלם למועסק שלו את מלוא השכר. יש להדגיש כי דמי הפגיעה ניתנים עד לתקופה של 13 שבועות מרגע התאונה, ורק כאשר הפסקת העבודה היא למשך 12 יום לפחות.

שתף תוכן זה עם חבריך!